מכיוון שמונולוג מורכב מטקסט, אנחנו רגילים להגיד את הטקסט שלנו ולרוץ איתו קדימה. מילים, מילים מילים...

זוהי טעות בסיסית שגורמת להרבה שחקנים טובים ליפול.

זכרו את הכלל הבא: מונולוג הוא דיאלוג.

הסוד האמיתי בלשחק מונולוג הוא הקשבה.

הקשיבו. רק אחר כך דברו.

גם אם הדמות השנייה לא נמצאת על הבמה, גם אם אתם מדברים אל עצמכם, או אם אתם מדברים בכיכר העיר מול קהל של אלפים- אתם תמיד אומרים משהו ומחכים לתגובה, וממשיכים הלאה רק כתוצאה מהתגובה שקיבלתם.

אם לא תקיימו את הדיאלוג ואת ההקשבה- המונולוג שלכם יהיה שטחי ורגשני מדי, והסיכויים שלכם לעבור שלב ילכו ויפחתו.

הדרך לדבר למישהו שלא נמצא על הבמה אבל עדיין להתנהג כאילו הוא שם היא להבין את המצב, להיות ספציפי בפעולות שאתם בוחרים ולדעת מה קורה בכל רגע ורגע.

תוך כדי שאתם משחקים את הפעולות במונולוג, המשיכו כל הזמן להקשיב.

שחקו עם האימפולסים שלכם כדי ליצור שיחה חיה וספונטנית בין שני אנשים.

רק כשתסירו את הפוקוס מעצמכם תוכלו להתחיל לספר סיפור.