מונולוגים גברים

מחזאות עולמית

אחרון המאהבים הלוהטים

ניל סיימון

בסדר! בסדר, כולנו לא שווים כלום. כולנו בני אדם לא ישרים, חסרי רגשות, אטומים ורקובים. כולנו אנשים חולים, מפלצתיים ומגעילים.

בארני

מחזאות עולמית

ביבר הזכוכית

טנסי וויליאמס

את חושבת שאני משתגע אחרי בית המסחר? את חושבת שאני מאוהב בחברה המאוחדת לייצור נעליים? את חושבת שאני מת לבזבז חמישים וחמש שנה באולם הפלורסנטי הזה?!

טום

מחזאות ישראלית

גטו

יהושע סובול

מה הבכי יהודים, מה היללה? קשה? קשה! מתי ליהודים לא היה קשה? א-נו תגידו לי! הקושי בונה אותנו, יהודים, נותן לנו כוח.

ויסקופ

מחזאות ישראלית

גטו

יהושע סובול

שמונה שורות לפני הולכת שורה של חמישה בני אדם: בעל, אישה ושלושה ילדים. מה יהיה? גנס סופר: אבא, אמא, ילד, ילד.

קרוק

קלאסיקות

גן הדובדבנים

אנטון צ׳כוב

אולי תמציא כבר בדיחה חדשה? אתה יודע, אולי לא ניפגש יותר, אז תרשה לי לתת לך עצה, לפני שאנחנו נפרדים. כדאי שתפסיק לנפנף בידיים.

טרופימוב מונולוג 3

קלאסיקות

גן הדובדבנים

אנטון צ׳כוב

וריה פוחדת שאולי נתאהב והיא לא משאירה אותנו רגע לבד. במוח המוגבל שלה היא לא תופסת שאנחנו מעל לאהבה.

טרופימוב מונולוג 2

קלאסיקות

גן הדובדבנים

אנטון צ׳כוב

אתמול דיברנו בלי סוף על הגאווה האנושית, אבל אם ננסה לחשוב על זה בצורה פשוטה, בלי להתפלסף, אז במה יש להתגאות

טרופימוב 1

מחזאות עולמית

הבט אחורה בזעם

ג׳והן אוסבורן

כל מי שעוד לא ראה אדם גוסס, סובל ממקרה חמור של בתוליות! משך שנים עשר חודשים ראיתי את אבי גוסס. הייתי אז בן עשר.

ג׳ימי פורטר

מחזאות ישראלית

ההולכים בחושך

חנוך לוין

תחילה יש העניין הזה שעומדים על כפות הרגליים ולא נופלים. ומוזר שפיסת רגל צרה כל כך מהווה בסיס.

ההולך

מחזאות ישראלית

החולה ההודי

רשף ורגב לוי

לפעמים הוא נהיה אלים. לפני חצי שנה באתי הביתה וגיליתי שהוא שבר את כל הכלים בבית. הוא ישב פה על הכיסא בתוך ערימה של זכוכיות והרגליים שלו נטפו דם.

שגב