מחזאות עולמית

ניל סיימון

אסיר בלב העיר

עדנה

מל?....מל, אני בבית. (היא סוגרת את הדלת וחוצה אל הסלון, מכבה את הרדיו וניגשת למטבח.) 

אתה בטח מרעב. אני מסדרת לך צהרים ברגע...(מוציאה מצרכים מהשקית.)

...לא יכולתי לצאת מהמשרד לפני רבע לאחת ואז הייתי צריכה לחכות רבע-שעה לאוטובוס....הפקקים בשעות האלה... הבאתי פשטידה, זה בסדר? אין לי פשוט זמן להכין שום דבר היום, קופרמן רוצה שאני אחזור לפני שתיים, נכנסו לנו פתאום המון פרויקטים השבוע....הוא שאל אם אני אוכל לעבוד שבתות מעכשיו עד סוף השנה אבל אמרתי לא שאני לא חושבת...(היא נכנסת למטבח תבנית.) ...זאת אומרת, שעות נוספות לא יזיקו לנו כלכלית, אבל אני לא רוצה לבלות גם את השבתות שלי במשרד. גם ככה אנחנו בקושי מתראים... בוא הנה, דבר איתי בזמן שאני מארגנת לנו אוכל. יש לי רק שלושים וחמש דקות היום...(עֵדְנָה הניחה את התבנית לתנור וניגשת לערוך את השולחן לשניים.) ... הרגליים הורגות אותי. אני לא מבינה בשביל מה נתנו לי שולחן אם כל החודש לא הייתה לי דקה לשבת ....אה, מותק, הבאתי לך את ה'ספורט-אילוסטרייטד'...קופרמן אמר שיש שם כתבה מעניינת על הניקס, הוא חשב שאולי זה יעניין אותך... (מל משליך את המגזין הצידה בבוז.) ... אני צריכה לזכור לא לעבור דרך טיים-סקוור בחזור - יש שם הפגנה של הומלסים וSALE של סוף עונה- אלפי אנשים- אני מקווה שהם לא ירמסו את ההומלסים בדרך לחנויות... מה שאנשים יעשו כדי לקנות בזול...בוא, שב, הבאתי גם מיץ עגבניות...(היא מוזגת מיץ עגבניות לשתי כוסות. מל מתיישב לשולחן באדישות.) ...זה יותר בטוח ממים, שמעת על המטורף ההוא עם דשן החקלאי? (היא מתיישבת ולוגמת מכוס השתייה שלה.) ...אוה, אלוהים, זה טוב. זה הדבר הראשון שאני מכניסה לפה משמונה בבוקר. אנחנו בכזה טירוף שאפילו לא היה לנו זמן להפסקת קפה...הוא הולך לבקש ממני לעבוד לילות, אני בטוחה, ואני פשוט לא יודעת מה להגיד לו...זאת אומרת, הוא כל-כך נחמד אלי, קונה לי סנדוויצ'ים פעמיים או שלוש בשבוע -לא שזה לא מגיע לי, עם איך שעבדתי בחודש שעבר- אבל אני פשוט לא רוצה לבלות שם את הערבים שלי, כי כשאני מגיעה הביתה בקושי נשאר לי כוח לדבר...אין לי מושג מאיפה כל האנרגיה, בטח אגרתי אותה איפשהו במשך עשרים ושתיים השנים האחרונות...עכשיו, סוף-סוף מצאתי את עצמי... (היא שוב לוגמת.) ....אני חייבת להפסיק לדבר, אני בכזאת התלהבות שזה פשוט לא ייגמר...אז מה שלומך, מותק? אתה מרגיש טוב? (מל יושב ובוהה במיץ העגבניות שלו.) ....מל? אתה בסדר?